זכרונותיה של אמא מסבתא שלה

סבא שלי נהג לומר לי שאמא וסבתא רבא היו קרובות. Great Grandma could be very stubborn, so Grandpa used to send Mom to talk to her about going to the doctor, <תוחלת bbox_x = bbox_y "302" = bbox_w "1336" = bbox_h "19" = fsize "20" = fweight "14" = ירוק "3" אדום = "255" = "255" כחול = אלפא "255" = ". I will let Mom tell you about her grandmother in her own words.

Caroline better known as Lee was a woman before her time. In a period when most women wanted to be stay at home Mom’s and be subservient to their husbands my Grandma was a rebel. When Grandma and Grandpa decided they wanted to get married both her parents and his parents were against it. סבתא הייתה גרמנייה וסבא היה אירי, וההורים רצו שהם יתחתנו במסגרת הלאום שלהם. Grandma being who she was married William anyway. I remember her telling me that before she married my Grandpa; היא הבהירה לו מאוד שהוא לעולם לא ירביץ לה. (Apparently at that period of our history it was an acceptable practice.) אולם, זה לא היה מקובל על סבתא שלי. במילותיה לוויליאם "בשלב מסוים תצטרך לישון. I will tie your arms and legs to the bed post and beat the holy hell out of you.” אם סבא שלי היה חי יותר, אני בטוח שהיו לנו כמה סיפורים נהדרים.

סבא-רבא אליס

תמונה של וויליאם אליס, אשתו קרוליין והוריה, פרדריק ויוהנה Johannpeter

Lee didn’t like to cook or clean, but she loved to go out and to travel with her girlfriends. היא אמרה לי שכשאבא שלי היה באקדמיה הצבאית אם היא יצאה לארוחת ערב עם החברות שלה, היא הייתה שולחת לאבא כסף כדי לקבל סודה של גלידה כשהיה הולך לעיר. It was important to her that he knew she cared. כשאבא היה בערך בן שמונה, they lived across the street from the Lutheran church they belonged to. סבתא לא הייתה משתתפת קבועה אבל חשבה שאבא צריך להיות. She told me that one Sunday she just didn’t feel like going to church, אז היא אמרה לאבא שהכנסייה צפופה מדי, אבל הוא היה צריך ללכת. She stood on the porch to make sure he got there safely. Dad went in the church, חזר החוצה, וצעק מעבר לרחוב “Mommy, there is a lot of room”. She never used that excuse again.

Grandma was a great seamstress and a career woman. היא הכינה לאחותי ולי הרבה תלבושות תואמות, but she always sewed them completely by hand. Her stitches were so even that it looked like they were done on a machine. When I was in my 30’s I worked in the garment industry for a few years. There were seamstress’s that still remembered my Grandma. She was the type of woman that wasn’t easy to forget.

When I lived in Illinois, my parents would put me on a Greyhound bus and send me to St. לואיס. Grandma would meet me at the bus station. She took me to fancy restaurants, סרטים, shopping excursions. We took the bus to get there, אבל בדרך כלל לקח מונית הביתה כי היה לנו יותר מדי לסחוב.

כשהייתי בת שלוש עשרה, אחת ממתנות יום ההולדת שלי הייתה קופסת כרטיסי מתכונים. עכשיו 55 years later I still use it and think of her with love.

One of my fondest memories was my Grandma taking me to the Lowe’s State Theater to see Irma La Dolce starring Shirley McClain. היא אמרה לי שלעולם לא אוכל לספר להורים שלי שהיא לקחה אותי לסרט הזה, או שהם לעולם לא יתנו לי לבוא לבקר אותה שוב. I had no idea what I was going to see, but if it was “forbidden” it must be good. ובכן, ראיתי את הסרט, but I was very naive and had no idea what it was about. Years later I figured out it was about prostitutes. I never did tell mom and dad that Grandma took me to see it. It was OUR secret.

Grandma introduced me to horse racing, slot machines, poker, סַל, ומשקאות חריפים. She was quite a lady.


להצמיד אותו
לַחֲלוֹק